רווחה הוא מצב שבו יש לאנשים מספיק כסף, הם בעלי רכוש ונכסים, הם בריאים ומאושרים או לפחות חלק מאלה. כאשר אנשים נמצאים במצב זה, הם יכולים להקדיש ולנצל את זמנם גם לפעילויות פנאי.

פְּנַאי, או זמן חופשי, מוגדרים כפרק זמן בו לאנשים אין מחויבויות כלשהן, או שאינם מחויבים לבצע פעולות בדרכים מסוימת בלבד, והם יכולים לבחור מה הם רוצים לעשות ברגע נתון.

על פי התפיסה, הפנאי הוא זמן שאינו מוקדש לעיסוק בטיפול עצמי הכרחי או שגרתי או בביצוע פעילויות שגרתיות הנדרשות לחיי היום יום ולקיום.‏ איך אפשר ליצור זמן פנוי? זמן פנוי הוא חלק מזמנם של אנשים שבו הם חופשיים לפעול כרצונם ועל פי נטיות לבם. כלומר למעשה כל הזמן של אנשים נחשב כזמן חופשי ופנוי חוץ מאותם החלקים בזמן בהם אנשים עוסקים בפעילויות מתוך סוגים שונים של מחויבויות.

כאשר מבצעים פעילות מסוימת היא תחשב כפעילות פנאי רק כאשר מבצעים אותה מתוך רצון ולא מתוך כורח. פעילות ספציפית זהה יכולה להחשב כפנאי אך ורק באם היא נעשית מתוך רצון או בחירה חופשית. במידה ואותה פעילות בדיוק בוצעה מתוך כורח או חוסר ברירה הרי שתחשב כמחויבות. לכן נמצא כי הקריטריון להבדל ולהבחנה בין פעילות פנאי לפעילות שאינה נחשבת פעילות פנאי היא המוטיבציה של האנשים שגרמה לפעילות הזו, ללא כל תלות בתוכן העשייה. לדוגמא: אם ילד הולך לשחק כדורסל מיוזמתו הרי שזו פעילות על חשבון זמנו הפנוי. אך אם הוא מצוי בנבחרת בית הספר ויש אימון כדורסל אליו הוא מחוייב להגיע, הרי שמדובר במחויבות. דוגמא נוספת: אם סטודנט לאמנות מצייר ציור בזמנו החופשי ונהנה מזה, הרי שזו תחשב כפעילות פנאי במסגרת תחביב אישי. אבל, אם הסטודנט קיבל שיעורי בית לצייר ציור וחלה עליו חובת הגשה, הרי שמדבר במחויבות ואין כאן כל קשר למשהו שנעשה במסגרת שעות הפנאי.

פעילות פנאי נחשבת קודם כל כפעילות מהנה אשר כדאי לעשותה ועומדת בזכות עצמה וההנאה הנוצרת ממנה. אולם על מנת שפעילות מסוימת תהייה מהנה, נמצא כי עליה לעמוד במספר תנאים: 1. יש צורך בהתאמה בין יכולות, מיומנויות ואתגרים כדי לא ליצור שעמום וחזרה. אתגר קל מידי אינו יעיל אך אתגר קשה מדי יכול ליצור תסכול. 2. גם לפעילויות מהנות צריכות להיות מטרות ברורות. זאת, על מנת להקנות משמעות, אחרת הפעילות יכולה להיות חסרת ערך או חשיבות. 3. ריכוז ומיקוד עוזרים ליצור הנאה מפעילויות.

אם מתייחסים לנושא הפנאי והעבודה, הרי שקיימת תפיסה שהפנאי מנוגד לעבודה. פנאי מתקשר בדרך כלל להנאה שאינה מייצרת תפוקה כלשהי. העבודה נחשבת כפעילות יצרנית אבל לא הכי נעימה‏. התפיסה הזו בעצם מאפיינת מצב שבו חיי היום יום אינם מהנים, ולכן ההנאה יכולה להתקיים אך ורק בשעות הפנאי. נמצא כי אנשים מרגישים טוב כאשר זמנם החופשי ושעות הפנאי שלהם אינם מתקבעים אך ורק לעיסוקים ותחביבים ברמה האישית, אלא משתלבים גם במסגרות חברתיות, בחיי המשפחה והקהילה ובעולם העבודה.

נמצא כי תחביבים מהווים חלק ניכר מצריכת הזמן החופשי. קיים מגוון רחב ביותר של תחביבים שונים נפוצים או מיוחדים כגון: נגינה, ציור, בישול, קריאה, כתיבה, ציור, פיסול ורישום, אמנויות לחימה, ספורט, דיג, סריגה, אספנות, ריקוד, טיולים ועוד.

ישנן פעילויות מרכזיות שאנשים חייבים לעשות כגון עיסוק בצרכים בסיסיים כמו אכילה, רחצה, שינה ותחזוקה שוטפת על פי צורך. הפנאי מוגבל על ידי מסגרות שונות כגון מקומות עבודה, מוסדות לימוד, צבא, ולעיתים נישואין ומשפחה.

בחברה המודרנית נחשבת היווצרותו של זמן פנוי כתופעה חדשה יחסית שהחלה בעולם המערבי המודרני במאה העשרים. החיים בחברה הטכנולוגית והמודרנית מאפשרים לאנשים זמן חופשי ופנוי יותר מבעבר, כתוצאה מגורמים שונים כגון ההתפתחות המדעית והטכנולוגית, פרישה לפנסיה בכל מיני גילאים ותוחלת חיים גבוהה יותר. יחד עם זאת, ההיצע של אפשרויות הבילוי, התחביבים והנוחות של טיסות מעבר לים הוא גדול בהרבה מבעבר.

תרבות הפנאי מגדירה את הנורמות המקובלות במסגרת הפנאי. היא התפתחה גם כתוצאה מהפחתת שעות העבודה הממוצעות בעולם המודרני, שינויים גלובליים בדפוסי העבודה, העלייה בייצור ובתפוקות העבודה והתפתחותה של תעשיית הבידור והבילויים. תרבות הפנאי מגדירה את הנורמות המקובלות במסגרת הפנאי. תרבות הפנאי תרמה רבות להתפתחות האנושית. הפנאי נחשב כמסגרת הנכונה בה אנשים יכולים ללמוד, לפתח את עצמם וליצור אפשרויות. בשעות הפנאי אנשים מגדירים לעצמם מחדש מסגרת של מנוחה, הנאה, בילויים וחיי תרבות וקשר עם משפחה וחברים. זמן חופשי מספק תמיכה מאוזנת להתפתחות אישית‏ ולמודעות עצמית.

כמות הזמן החופשי גדלה וצורך זה הוביל בשנים האחרונות לפיתוחה ולחיזוקה של גישת החינוך לפנאי. חינוך זה כיום הנו תהליך המתחיל בילדות וכולל מגוון פעילויות המיועדות לילדים, המטמיעות פיתוח עמדות חיובית כלפי הפנאי. הפנאי כזמן חופשי תורם לאיכות החיים שלנו בצורה משמעותית.