בתחילת המאה העשרים ואחת, אחת מהבעיות העיקריות המלווה אותנו מזה זמן ובפרט בדור זה, היא בעיית השמנת היתר, הנובעת בעיקרה מעידן השפע בו אנו חיים. מוסכם שהשמנת יתר הנה מסוכנת לבריאות, גורמת למחלות שונות ומקצרת חיים.

החל מסוף המאה העשרים מאופיין העולם המתועש בשפע של מזון עתיר אנרגיה, זמין, נגיש וזול, ובהתפתחויות טכנולוגיות המאפשרות השגת יעדים שונים במאמץ גופני מינימלי. אנו חיים בתקופת שפע, והשמנה הנה מחלתה של חברת השפע. בעיית ההשמנה תופסת מקום מרכזי יותר ויותר בחיי היום-יום. מצד אחד, אנשים נעשים שמנים יותר, ומגמת זו נמשכת בארצות המפותחות. מצד שני, עולה רמת המודעות של האנשים למשקלם, הן מהבחינה האסתטית והן מהבחינה הבריאותית. ברור כיום, ממחקרים רבים שנעשו בנושא, שהשמנת יתר קשורה בתופעות לוואי בריאותיות חמורות כמו מחלות לב, מחלות כלי-דם, סוכרת ואפילו סרטן, הגורמות לעלייה משמעותית באחוז התמותה בקרב אנשים שמנים.

ההשמנה אף מתבטאת בעלות חברתית. ההשערה היא שעלות מחלת ההשמנה בישראל, כולל הטיפול בה ובמחלות הנלוות, מהווה סכומי עתק מתקציב המדינה לבריאות. בעולם כולו מתייחסים לתופעת השמנת היתר כאל "מגיפה".

קיימת עלייה מתמדת בהיקף הילדים הסובלים ממשקל יתר ומהשמנה בעולם כולו, ומדובר בבעיה כלל-עולמית. ההערכה היא שישנה עלייה של 1% עד 2% בשנה בהשמנה בכלל האוכלוסייה. התברר כי נושא השמנת היתר הוא נושא חברתי ושישנם היבטים סוציו-כלכליים ברורים מאוד בגילאים צעירים וגם בגילאים מתקדמים יותר, המלמדים על כך שזו בעיה חברתית. מהבחינה החברתית, ההשמנה הפכה למגיפה בעיקר בקרב בני המעמד הנמוך, ובקרב ילדים ובני נוער.

אחד הנושאים הבולטים בנושא השמנת היתר, הוא העובדה שלא הוקדשה שימת לב מספקת לאוכל שניתן לילדים, לבריאות ולמזון בכללו. כך החלה מגיפת ההשמנה להיווצר, ורק כעת נעשית החשיבה.

ההשמנה איננה נחלתה של האוכלוסייה המבוגרת בלבד. השמנה בילדים הפכה למגיפה כלל עולמית ההולכת ומתפשטת במדינות מפותחות ומתפתחות, מהווה איום על בריאות ואיכות החיים ואף גורמת למעמסה כלכלית. קצב העלייה הגבוה בשיעורי ההשמנה ב – 20 השנים האחרונות בארה"ב מחזק את ההשערה כי גורמים סביבתיים תורמים להשמנה. ככל שילדים צפו בטלוויזיה או מחשב יותר שעות, כך הם נמצאו בסיכון להשמנה פי 3.1 בהשוואה לילדים אשר צפו בה פחות שעות ליום. ילדים אשר עסקו בפעילות גופנית בין 0 ל 4.5 שעות לשבוע היו בסיכון גבוה יותר להשמנה פי 2.8 בהשוואה לילדים אשר היו פעילים מעל 5 שעות לשבוע. ילדים שמנים נמצאו בעלי אורח חיים יושבני (מיעוט בפעילות גופנית וריבוי שעות ישיבה) בהשוואה לילדים בעלי משקל תקין. המשתנים אשר נמצאו כגורמי סיכון להשמנת ילדים הם סגנון אכילה, מקדם ההשמנה של האם, מוצא מזרחי ועבודת האם מעבר למשרה מלאה. ¹

בחישוב מדד ההשמנה אצל ילדים מקובל להביא בחשבון את הגיל, מכיוון שילדים נתונים בתהליך של גדילה. בארץ קיימים שירותי הילדים וטיפות החלב. במסגרות האלה יש הזדמנות לראות את כל הילדים בישראל בנקודות זמן שונות, ולבצע פעולות ראשוניות של איתור, סינון וזיהוי חריגות בכל מה שנוגע למשקל.

השמנה בגיל ההתבגרות היא גורם המנבא תחלואה יותר מאשר השמנה בגיל המבוגר. ילדים שמנים יישארו מבוגרים שמנים בסבירות גבוהה. כ- 10%-20% מהפעוטות השמנים יהיו ילדים שמנים, כ- 40% מהם יהפכו למתבגרים שמנים. כ- 75%-80% מהנערים השמנים יהיו מבוגרים שמנים. ילד להורה אחד שמן הוא בעל 40% סיכון להיות שמן. ילד לשני הורים שמנים הוא בעל סיכון של 80% להיות שמן. לעומת זאת הסיכון להשמנת ילד ששני הוריו רזים, הוא 14% בלבד.

במחקר אשר בחן את הסיכוי של ילדים שמנים, עם אחד או שני הורים שמנים להפוך לשמנים בגיל המבוגר, נמצא כי ילדים שמנים בגיל 3 עם הורים במשקל תקין נמצאים בסיכון נמוך לפתח השמנה בבגרות. לעומת זאת, בקרב מתבגרים, השמנה בפני עצמה מהווה מדד ניבוי חשוב וטוב להשמנה בבגרות מבלי להתחשב במשקל ההורים.

אחרי גיל 6 ההסתברות להשמנת מבוגרים עולה ב- 50% אצל ילדים שמנים לעומת 10% אצל ילדים במשקל תקין. לילדים מתחת לגיל 10 עם הורה אחד שמן, יש סיכוי להיות מבוגר שמן, ביחס של פי 2 או יותר. דרגת ההשמנה במשפחה ודרגת עודף המשקל בהתבגרות הם שני המדדים החשובים לנבא את משקל הגוף בבגרות. ²

שיעור הילדים בעולם המערבי הסועדים את ארוחותיהם ברשתות למזון מהיר הוא רב ורק הולך וגדל. המדובר במזון עתיר בפחמימות, בחלבונים מן החי, בשומנים מן החי ובמשקאות מתוקים ומוגזים (המכילים "קלוריות ריקות"). אחרי הילדים בעולם המערבי נמצאים ילדים במדינות המזרח הרחוק. בתאילנד, לדוגמה, רשתות המזון המהיר כבר תופסות תאוצה מדאיגה. גם ילדי סין מרבים לאכול ברשתות לממכר המבורגרים ופיצות הפזורות ברחבי רבות מערי סין. ³

מגיפת ההשמנה היא אחת הדילמות המאתגרות את רופאי הילדים כיום ובעלת משמעות רפואית וכלכלית לכל הקהילה בראייה לעתיד. היום, השמנת יתר היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בילדים ושעור ההשמנה עולה בקצב מואץ. אחד או יותר ילדים מתוך 4 ילדים הנבדקים על ידי רופא הילדים, הינו שמן או נחשב לבעל סיכון גבוה להשמנת יתר.  למרות זאת, המחלה מאובחנת מעט מדי ומטופלת פחות מדי. המחלה מאובחנת בכ 50% מהילדים השמנים הנבדקים על ידי רופאי ילדים. ⁴

לטיפול בהשמנת ילדים נודעת חשיבות רבה ועדיף להתחיל בו בגיל צעיר ככל שאפשר. הטיפול בהשמנת יתר בילדים (כמו גם במבוגרים) אינו מתמקד רק בדיאטה. להיפך, רצוי להימנע מיצירת חסכים שרק יגבירו את הנזק לטווח הארוך והעתידי. כמו-כן, יש לזכור כי תהליך גדילת הילד חשוב לא פחות ממשקלו ואין לפגוע בו בשום אופן. יש לזכור שכשמדובר בילדים המטרה אינה דווקא ירידה במשקל. לעתים, אם עודף משקלו של הילד אינו גדול, אפשר להביאו לידי השינוי הרצוי באמצעות צמיחה לגובה בלבד ובשמירה על המשקל הקיים. רצוי שהטיפול יתמקד בשינוי תזונתי, שינוי התנהגותי-חשיבתי, שינוי רגשי, הגברת הפעילות הגופנית ומעבר לכך גיוס ההורים והמשפחה לעזרה ותמיכה בתהליך. מדובר במעין תהליך של הקניית כלים ו"חינוך מחדש" לאכילה בריאה ונכונה.

במסגרת השינוי התזונתי מקבלים ההורים והילדים הגדרות חדשות למושג "אוכל". כלומר, לומדים לנתק את המזון מההקשרים הרגשיים והחברתיים. הילד לומד לזהות תחושות פיזיולוגיות ולקשר אותן עם אכילה בריאה. המצב כיום חמור כל-כך עד כי הרבה ילדים בדורנו אינם מכירים את התחושה הפיזיולוגית של הרעב ומבלבלים אותה עם תחושות רגשיות, הגורמות להם לאכול יותר. התהליך עצמו מעודד את תחושת בניית העצמי של הילד ותחושת האחריות שלו כלפי עצמו וגופו. ילדים רבים בעלי משקל עודף נוטים לבחור בעיסוקים שאינם משלבים פעילות גופנית, כגון צפייה בטלוויזיה. חשיבות הפעילות הגופנית קשורה בהעלאת כמות האנרגיה שמוציא הילד בפעילות גופנית, יחסית לזו הנכנסת בצורת מזון. לפעילות הגופנית יש השפעה מצטברת המסייעת לרדת במשקל. מבחינה פיזיולוגית, היחס בין אחוזי השומן לשרירים משתנה, נבנים יותר שרירים ויש פחות שומן בגוף, כך שהילד שורף יותר קלוריות בזמן מנוחה. מבחינת ההתערבות הטיפולית, מחקרים רבים הוכיחו שטיפול קבוצתי הינו הטיפול היעיל יותר בהשמנת יתר אצל ילדים, מכיוון שהקבוצה מספקת תמיכה חברתית ופתרון בעיות. ⁵

בתקופת הילדות חשוב לאכול נכון כדי לספק לגוף את  החומרים שהוא זקוק להם לגדילה. השינויים הגופניים וקצב הגדילה המהיר דורשים תזונה מותאמת. בתקופה זו, זקוק הגוף לכמות גבוהה של אנרגיה וחלבונים ושל מינרלים וויטמינים מסוימים. כדי לקבל אנרגיה ומרכיבי תזונה החיוניים לגדילה ולהתפתחות תקינה, חשוב לספק לגוף במשך היום את המזון המתאים. הרגלי אכילה בריאים פירושם אכילת מגוון מזונות מתאימים. כמות הקלוריות הדרושה משתנה לפי גודל הגוף, רמת הפעילות וקצב הגדילה. ילדים העוסקים בפעילות גופנית נמרצת עשויים להזדקק לתוספת קלורית. בנוסף, חשוב לאכול מדי יום מאכלים מזינים מכל אחת מקבוצות המזון. שלושת המינרלים אשר דרוש שיהיו ברמה מספקת בתפריט הילדים הם ברזל, סידן ואבץ. מסתבר כי רבים מהילדים מרגישים צורך לאכול חטיפים בשעות אחר הצהריים. ממתקים וחטיפים יכולים לתרום את כמות האנרגיה הנדרשת, אך לא את החלבון, הוויטמינים והמינרלים הדרושים בתקופה קריטית זו של  גדילה, ורובם מכילים כמויות גדולות של שומנים או סוכרים פשוטים. כמו-כן, היום, יותר מתמיד חשובה לילדים ההופעה החיצונית והם רוצים להיראות במיטבם. מאחר שהם נוטים להיות מושפעים מצווי-האופנה, מפרסומות ומדמויות של מפורסמים כמו שחקנים ודוגמניות, רובם שואפים להיות רזים. אך כדי להשיג את "האידיאל" של הגוף הרזה, חלקם יפנו לדיאטות קיצוניות. רצוי לזכור שדיאטה בלתי מבוקרת בגיל הילדות עלולה לגרום לחסכי תזונה שיש להם השלכות משמעותיות על הבריאות לטווח הקצר והארוך. גם הלחץ להשיג משקל גוף נמוך עלול לגרום להתנהגויות קיצוניות שעשויות להתבטא בהפרעות  אכילה משני קצות הספקטרום, כשאחד מהם הוא ההשמנה. הצלחת הטיפול יש בה כדי למנוע מחלות רבות בהמשך החיים ולהקטין את הסיכוי של אותו הילד להיות מבוגר שמן בעתיד.   

מטרת הטיפול בהשמנת יתר בילדים היא לשנות את אורח החיים המשפחתי, להגביר את הפעילות הגופנית של הילדים ולשלב את ההורים בקידום תהליך השינוי. חלק חשוב בטיפול הוא ללמד את ההורים לקבל עליהם את האחריות לתהליך השינוי ולהקנות להם מיומנויות להתמודדות עם הבעיה. בישראל נפתחו כמה מרכזים לטיפול בילדים עם עודף משקל, המציעים תכנית ייחודית רב-מערכתית. התכנית משלבת טיפול צוות רב-מקצועי שכולל רופאת ילדים, דיאטנית ילדים, עובדת סוציאלית, מדריכת כושר גופני ופיזיותרפיסטית ויועצת לפעילות גופנית. התכנית כוללת אבחון רפואי, ייעוצים פרטניים, טיפול קבוצתי להורים ולילדים ופעילות גופנית לילדים פעמיים בשבוע. התכנית נמשכת שישה חודשים, ובסיומה המשתתפים מצטרפים למסגרת המשך כדי לשמור על השינוי. תוצאות הטיפול הן שיפור רמת הכושר הגופני, שיפור בתוצאות בדיקות הדם, הפחתת שיעור עודף המשקל של הילדים ושינוי אורח החיים המשפחתי. ⁶

את הרגלי החיים שהילד רואה בבית בכל תחומי החיים, הוא מחקה ומאמץ. קיימת גם השפעה חיצונית של הסביבה, אך להשפעה הביתית משקל עצום בערכים שאדם מטמיע בתוכו. הורים חייבים להבין שיש לילדים חושים בריאים מאוד מתי, כמה ואיך לאכול, ובלבד שהאוכל שיוגש להם יהיה מורכב ממזונות בריאים.

חינוך לבריאות במסגרות החינוכיות, היא מטלת חובה שיש לקיימה במקביל ובתיאום של המסגרות החינוכיות עם ההורים בבית. חינוך זה חייב להיעשות כבר מגיל הגן. תכניות לימודים אלה חייבות להיות בנויות בצורה המותאמת לגיל הילדים. יש להכינן בשיתוף הממסד הבריאותי (רופאים, מרפאים, תזונאים, מורים לחינוך גופני, פסיכולוגים קליניים ועוד). חייב להיות תיאום מלא בין ההורים לבין המחנכים בגן או בבית הספר ורצוי כי הממסד יקים אתרים העוסקים בהקניית חינוך לאורח חיים בריא, ערכים בתזונה נכונה ונבונה ופעילות גופנית. הכוונת הילדים לערוצי אורח חיים בריא אפשרית, אך רק אם שלושת הגופים הבאים: הורים, מערכת החינוך ומערכת הבריאות, יירתמו לחינוך לבריאות, אכילה נכונה ונבונה והקניית ערכים של אורח חיים בריא.

 ההערכה היא שבאלף השלישי, כמחצית מהילדים ומבני הנוער יסבלו מהשמנת יתר, אלא אם כן יפעלו ההורים ומערכות החינוך והבריאות לתיקון המצב. החברה והתקשורת אינן חדלות מלהעביר מסרים לילדים ולבני הנוער שעליהם להיות רזים. פרסומות בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה מציעות בדרך כלל מוצרי מזון עתירי קלוריות. ⁷

על מנת שהשינוי יהיה משמעותי, ראוי לטפל בכך באספקטים ובכיוונים שונים. בעולם קיימים פרוייקטים בתחום שרצים לאורך שנים, והתהליך נעשה לאורך זמן. על החברה להפנים כי ההשמנה היא מחלה ולכן להירתם למניעתה. כדי להצליח בפרויקט מסוג זה יש צורך ביצירת תהליך מובנה שיתחיל מהיום, וטיפול בבעיה תוך שילוב נרחב של תחומים וגופים. יש ליצור מודעות ציבורית רחבה, ושיתוף פעולה מצד התקשורת, התעשייה ומשרדי הממשלה וכן ליצור תמיכה חקיקתית הולמת. כל זאת תוך מעורבות משולבת של כלל הגופים והארגונים.

בתהליך אימון אישי להרזיה ולאכילה נכונה יש לבחון את הדרך לעזור לילדים ולמבוגרים למצוא את האיזון הבריא הנכון להם באופן אופטימלי. מציאת איזון מבחינת אכילה, פעילות גופנית, מודעות ואורח חיים נכון. יש למפות את המשאבים של כל משפחה על מנת לבדוק מהם הכלים ובאיזו מידה ניתן לעשות את השינוי. מלחמתם של הדורות הבאים בנושא השמנת היתר מתחילה כעת, בהווה, בדור הנוכחי. במידה ואנו רוצים לראות בדורות הבאים אנשים רזים ובריאים יותר עלינו ליצור את התשתית לכך כיום. החזון הוא ליצור מצב שבשנת 2020 ולאחר מכן, השמנת היתר תהיה תופעה שולית, שאינה גוררת בעקבותיה מסה קריטית של מחלות ותמותה. בראייה לעתיד היינו רוצים ליצור מצב בו יוקטן או כמעט יעלם במידת האפשר מצב זה של השמנת היתר. בריאותו של הציבור כיום ובריאותם של הדורות הבאים מושפעת באופן ישיר מתנאי הסביבה בה אנו חיים ובה יחיו הדורות הבאים. איכותה של הסביבה על מרכיביה השונים והאופן בו נדאג לשמרה עבורנו ועבור ילדינו יקבעו את איכות החיים והבריאות בדורות העתידים.

בהזדמנות זו אני ממליצה לכם לקרוא את הספרים הבאים:

• Shlomo, Shoham, 2010, Future Intelligence, (Health pp139-163) המחקר עסק בנושא מגפת השמנת היתר, בסיבות להשמנה וסוגיה, השמנת יתר בילדים והטיפול בה ובפעילות ומטרות נציבות הדורות הבאים בנושא. 
• ד"ר ג'ואל פורמן, לאכול כדי לחיות, 2006, הוצאת פוקוסהספר מתייחס להשפעת התזונה המערבית המודרנית על גופינו, אכילת יתר ודיאטות, ומניעת מחלות.

---

1. קרקו, ג'ולי ושחר, דנית, השפעת אורח חיים והרגלי תזונה של אימהות וילדיהן על השמנת ילדים (תקציר), המרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה, אוני' בן-גוריון, המחלקה לאפידמיולוגיה
2. Toschke A et al., "Arch Pediatr Adolesc Med", 2004, 158, pp. 449-52
3. http://www.altnet.co.il/Index.asp?ArticleID=213&CategoryID=58&Page=1
4. http://www.bisport.co.il/content.asp?ID=183&catID=94&typeID=2
5. http://www.health-pages.co.il/article.php?article_id=50
6. טל-פוני, לימור, ‎2008‎, "אחד מכל ארבעה ילדים בעודף משקל האם זו מגפה?", מכביתון: ‎26/2/08‎, ‎120‎, עמ' ‎16-18‎, תזונה שקולה
7. http://www.altnet.co.il/Index.asp?ArticleID=213&CategoryID=58&Page=1