מאמרים שלי שפורסמו

כל אחד מאיתנו עובר בחייו תקופות של משברים, אי-ודאות, פרשת דרכים, תסכול, חוסר יכולת לקבל החלטה משמעותית, בעיות בעבודה, בזוגיות או עם הילדים, או סתם עייפות וחוסר יכולת לראות קדימה.

אימון אישי (קואוצ'ינג) יכול לעזור ולתת לכם את התובנות והכלים על מנת לפתור בעיות קיימות, להשיג תוצאות, לקבל החלטות, לקדם מטרות ולהתגבר על משברים.

נשאלת השאלה אם כך, מדוע לא לפנות לפסיכולוג? מדוע לעבור דווקא אימון אישי?

דמיינו שנחתכתם ביד. החתך כואב, שורף מציק... האם תרוצו לבית חולים על מנת לעבור ניתוח ממושך, או תיגשו לחדר מיון לאשפוז בהול? סביר להניח שלא. לעומת זאת, טיפול נכון ביוד וכיסוי החתך יפתרו את הבעיה באופן יעיל, ממוקד, מידי ומהיר ותוצאתי.

בניגוד לתהליך הפסיכולוגי ארוך הטווח, המתמקד בחקר הנפש, התפיסה וההתנהגות, האימון האישי הוא קצר, אינו נובר ואינו מתמקד בעבר כבסיס וגישתו הנה תוצאתית. אימון אישי יתן לכם מענה קונקרטי ולפי הצורך בכמה מפגשים ובפרק זמן תחום וממוקד.

באימון האישי תוטמע דרך חשיבה תוצאתית אשר הנה יעילה בהתנהלות מיטבית באיתור מטרות והגשמת יעדים לטווח הארוך. חשיבה זו מתמקדת בתוצאות, אשר הן המדד להצלחה. מתודולוגית הקואוצ'ינג ממוקד התוצאות הנה גישה חדשנית להשגת תוצאות יוצאות דופן ומצוינות.

באימון יבואו לידי ביטוי השפעות מאפיינים אישיים ואישיותיים, חזקות וחולשות, חסמים ומשאבים. בנוסף, תובהרנה המטרות האישיות בכל תחומי החיים לטווח הארוך, תוך כדי איתור יעדים ומיקוד ראשוני ובניית תכנית פעולה ממוקדת תוצאתית להשגת היעדים בטווחי זמן נראים, וביצוע הפעולות האפקטיביות והנכונות ביותר לצורך השגתם.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

רציתי לתאר בפניכם מקרה של מתאמן שאימנתי. הפרטים כמובן חסויים ושונו בהתאם. לפני כשנה הגיע אלי מתאמן שעבד בחברת פרסום וגרפיקה שהקים יחד עם שותף. הוא היה די מבולבל ולא כל כך ידע למקד את מה שהוא רוצה ואת המטרה לשמה הגיע לאימון. רוב בעיותיו התמקדו בנושא הקריירה. הוא לא ידע לקבל החלטה האם הוא רוצה להיות שכיר, להשאר בחברה יחד עם השותף או להקים לבד עסק עצמאי משלו בתחום. אחת הבעיות בהתלבטויות הרבות שלו היתה שהשותף לחברה היה גם חבר שלו מזה שנים רבות. הוא הרגיש שהשותף בא אליו בטענות, נותן לו הוראות, מציב לו לוחות זמנים לא ראליים ולא נותן לו לתפקד כשותף עסקי ועצמאי בחברה שהיא בעצם גם שלו. שיחות עם השותף לא עזרו והוא הרגיש שהוא מגיע לעבודה כל יום בלחץ ובמתח ושהוא ממש סובל. עדיין לא היתה לו את ההארה שאם זה המצב, הרי שעדיף בכל מקרה להפריד כוחות ולא להשאר עם השותף, בין אם יבחר לעבוד כשכיר במקום אחר או לפתוח עסק עצמאי משלו תחת שם אחר.

המתאמן גם פחד מעצם הרעיון של עסק עצמאי ובעיקר כיצד ישיג לקוחות משלו. במהלך האימון עברנו על החסמים של המתאמן והתברר שאחד מהם הוא בעצם הפחד מלקחת אחריות וממחוייבות ובנוסף, קיימת אצלו בעיית ניהול זמנים חמורה. בנוסף, מעצם כתיבת החזון, היה ברור כי חלומו של המתאמן הוא להיות בעל עסק עצמאי ומצליח וששם הוא רואה את עצמו בעתיד. הלחצים בעבודה גרמו למתאמן למריבות עם בת הזוג, ולכן תוך כדי התהליך, האימון קיבל תפנית והפך גם לאימון לזוגיות, וגם שם נמצא כי למתאמן יש פחד ממחוייבות. המתאמן חשב להפרד מבת זוגו, אולם התהליך האימוני הנכון שהחל בזמן מנע את הפרידה וגרם לכך שבני הזוג נשארו יחד ולמדו כיצד להתגבר יחד על המשבר.

בסופו של התהליך, המתאמן הגיע למסקנות ולתובנה כי הוא אכן חייב לפרק את השותפות עם אותו חבר ולעזוב את העסק. הוא עשה זאת עוד לפני סיום האימון. המתאמן הבין את פחדיו וחסמיו מפני מחוייבות ולקיחת אחריות וכיצד הוא יכול להתגבר עליהם. המתאמן עדכן אותי שהוא פתח עסק עצמאי משלו בתחום והחל להשיג לעצמו לקוחות, ובנוסף טיפל בבעיות ניהול הזמן שלו באמצעות הכלים שקיבל באימון. המתאמן היה בצומת דרכים בחייו ותהליך האימון ומיקוד המטרות עזרו לו לקבל החלטות. כיום המתאמן בדרך אל הגשמת החזון שלו, בדרך הנכונה אל השגת חלומותיו ומטרותיו.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

במידה ואתם רוצים לפתוח עסק קטן משלכם, או שיש לכם עסק קטן שקצת מדשדש ולא ממש מצליח, האם אתם יודעים מה לעשות? האם אתם יודעים אילו פעולות לבצע?אימון עסקי וייעוץ עסקי ושיווקי יעזרו לכם לקבל החלטות נכונות ולבצע את הפעולות הרצויות. באמצעות האימון העסקי תוכלו לקדם ולמנף את העסק שלכם ולהביאו מנקודת ההתחלה או נקודת המשך, למצב בו תוכלו לעבוד, להצליח ולהנות מהעסק שלכם.

כאשר יזמים ובעלי עסקים רוצים ליצור הצלחה מירבית, עליהם לפעול בדרכים לא שגרתיות ולשנות דרכי פעולה. כאשר עושים שוב ושוב את אותן פעולות מוכרות, הרי שהתוצאה אינה משתנה. מטרת בעלי העסקים אינה צריכה להיות רק להאבק על מנת לשרוד. כאשר חברה, ארגון או עסק פועלים רק במצב הישרדותי, הם לא ישיגו הצלחה מיטבית. שינוי מהותי מגיע באמצעות שינוי דרכי הפעולה הרגילות לאחרות שאינן מוכרות ומחוץ לתחום. השינוי מחייב עשייה אחרת, אומץ ומוכנות לבחון מחדש גישות ודרכי פעולה קיימות. על אופן החשיבה להשתנות לחשיבה לא סטנדרטית, יצירתית ומחוץ לקופסה.

בעלי עסקים או יזמים, באמצעות אימון עסקי תוכלו:

• לפעול באופן אקטיבי לתכנון ומימוש יעדים עסקיים ולמינוף כלכלי.
• להגדיל את המכירות ולממש את פוטנציאל העסק על ידי שינוי פעולות.
• ללמוד איך לקדם מהלכים בצורה עניינית ויעילה.
• להתפתח ולגדול מבחינה עסקית וליצור הזדמנויות.
• להשיג תוצאות מירביות באמצעות מו"מ יעיל.
• להוביל מהלכים ולבנות ביטחון עצמי.
• ליצור חזון עסקי תוצאתי.
• לפתח ולממש יחסים בינאישיים שיעזרו להבליט ולקדם את העסק.
• לתכנן ולחסוך לעתיד ולהביא להצלחה עסקית מיטבית.

אחרי שעוברים אימון עסקי ומקבלים כלים גם בתחום השיווק, הפרסום והמכירות ולומדים כיצד לקחת אפילו תחום אחד בעסק ולקדם אותו, הרי שהתוצאות מדברות בעד עצמן. ניתן לומר שלכל עסק יש פוטנציאל, והדרך לממש אותו בצורה טובה יותר עוברת באמצעות התובנות הנרכשות באימון עסקי.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

זוגיות בין שני אנשים באה לידי ביטוי במגוון דרכים וכוללת בין היתר מחוייבות, מגורים משותפים, הקמת משפחה, ביטחון ואמון הדדיים. בתהליך בנייתו של קשר זוגי מתגבשות תובנות ויש צורך בוויתורים הדדיים. קשר זוגי נוצר בדרך כלל בתהליך הדרגתי, ובו נוצרים חיבור משותף ותקשורת בינאישית בין שני בני הזוג. כאשר אנשים מצהירים על היותם בזוגיות הם בעצם מצהירים על הסטטוס שלהם. סטטוס זה משקף התנהגויות יומיומיות בעלות משמעויות פורמליות. כל קשר זוגי הנו אינדיווידואלי וייחודי וכך אף ההכרה בו. הזוגיות היא בעצם צורך הנחשב למשמעותי ביותר גם עבור נשים וגם עבור גברים.

זוגיות יכולה להוות וליצור שינוי משמעותי בחיים, לטוב ולרע. איכות החיים של אנשים רבים נקבעת ונמדדת פעמים רבות בהקשר של איכות החיים הזוגיים שלהם ומידת האושר בהם. בזוגיות בריאה ואיכותית יש להשקיע מאמץ ניכר, השתדלות ומחשבה. זוגיות הנחשבת כבריאה ומאוזנת יכולה לתרום לחיים טובים, מאושרים ומספקים יותר ואף לחוזק פיזי ונפשי.

בזוגיות הנחשבת כלא מוצלחת ולא הרמונית יכולים להתקיים תחושות מגוונות ככעס, מרמור, תסכול, חרדה, עצב, לחץ, חוסר סבלנות ועוד.

כאשר אחד מבני הזוג מגלה חוסר סבלנות כלפי בן זוגו, הרי שיש כאן חוסר יכולת להתמודד מול קשיים, או לקבל את האחר במצב מצוקה. קוצר רוח כלפי בן הזוג יכול להעיד על בעיות תקשורת, חרדות, אי הבנות ולעיתים אף חוסר אהבה.

רציתי להביא בפניכם דוגמא מעולם הריקוד: במהלך לימוד זוגות ריקוד, ניתן ללמוד בקלות ובאופן די משקף על הזוגיות ביניהם. לימוד ריקוד משותף מצריך קודם כל סבלנות וגם תקשורת מצויינת בין בני הזוג, רצון משותף להצליח ואמפטיה. המדובר כאן בשני אנשים שונים, בעלי יכולות שונות בדרך כלל, הלומדים משהו ביחד. כל אחד מהשניים מגיב אחרת לצעדים, להדגמה, למוזיקה ולקצב ולאופן הלימוד הכללי. היכולת שלהם להפנים וליישם את שנלמד אינה תואמת בדרך כלל.

ישנם מצבים בהם אחד מבני הזוג מהיר יותר או איטי יותר, או שהוא מתבלבל בצעדים מסויימים. יתכן ולשני בני הזוג יחדיו קשה מאוד לבצע בהצלחה צעד מסוים, דבר הגורר אחריו תסכול ואי נוחות.

הריאקציה וקשת התגובות בין בני הזוג האחד כלפי השני משתנה מאוד, והסקלה נעה בין תגובות שליליות ביותר לחיוביות ביותר.

ישנם מצבים בהם נמצא זוגות המביטים אחד לשני בעיניים, קשובים למורה המלמד אותם ריקוד אך גם לעצמם. הם סבלניים כלפי עצמם מבחינת הקשיים שלהם אך גם כלפי הקשיים אותם חווה בן הזוג שלהם. אותם זוגות מעודדים, תומכים, מתאמצים ביחד, אמפטיים כלפי בן הזוג שקשה לו יותר, לא מקשים עליו או באים אליו בטענות ולא מעירים או מגיבים בציניות. זוגות אלו, לאחר שהם מצליחים להגיע להתאמה משותפת בריקוד, יחוו סיפוק ושמחה משותפים. הזוגיות אצל זוגות אלו היא בדך כלל מאוזנת וטובה גם מחוץ לשיעורי הריקוד. הם בעלי תקשורת הדדית טובה, מודעים, חברים טובים, סבלניים, אוהבים, נינוחים ואמפטיים האחד כלפי השני גם בחיי היומיום שלהם.

לעומתם, ישנם זוגות שאצלם קורה בדיוק ההיפך. הם חסרי סבלנות וכועסים כשבן זוגם אינו קולט מספיק מהר את צעדי הריקוד או עושה טעויות. הם מגיבים בהערות מרירות או ציניות, המתייחסות גם להיבטים אחרים בחייהם המשותפים, הם מנסים למשוך ולהוביל ויחסם ותגובותיהם לעיתים מזלזלים מאוד. ניכר בעליל כי זוגות אלו מתייחסים אחד לשני באותו אופן גם בחיי היומיום שלהם כזוג. אין בהם מספיק חום ואמפטיה, הקשבה וסבלנות.

באימון זוגי יש לבחון את קשת הערכים הזוגיים המשותפים בין בני הזוג. בחינת החסמים בזוגיות ובתקשורת יכולה להוות כלי שיתרום למינוף הקשר ולתובנות מהותיות. תוצאת אימון זוגי צריכה להביא את הקשר הזוגי למקום בו ישנה סבלנות מקסימלית, ככלי לחיי זוגיות מאוזנים, פוריים ושמחים.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

כאשר אנו מקבלים כרטיס ברכה המיועד ליום הולדת, לחג או לשנה החדשה, כמעט תמיד יופיע בו איחול הנוגע לאושר בצורות שונות. "שתהיו מאושרים", "מאחלים לכם המון אושר", "שיהיו לכם חיים מאושרים", "שתהיה שנה מאושרת" וכן הלאה וכן הלאה. מהו אותו אושר עליו כולם מדברים ולמה הוא כל כך חשוב לנו עד כדי כך שכולם מאחלים אותו אחד לשני?

אושר הוא קודם כל תחושה פנימית טובה. כשאנחנו מאושרים אז טוב לנו. אבל מה קורה לנו כשאנחנו מאושרים? לרוב נרגיש שמחה, שביעות רצון, אופטימיות, תקווה, התלהבות, רוגע. האושר מלווה בהבעות של צחוק, חיוך, עיניים בורקות ומאירות ומצב רוח טוב. לרוב אושר נקשר לאהבה. מצבי אושר נוספים מתייחסים לילדים, בריאות, מגורים ומצב כלכלי.

כאשר שואלים אנשים מה היו רוצים להשיג בחיים או מה חשוב להם, לרוב תהיה התשובה "להיות מאושרים". מכאן ניתן להסיק שהאושר הוא סוג של מטרה מסומנת מיוחדת העומדת בפני עצמה בחיינו. במהלך החיים אנו מציבים לעצמינו או משיגים ומממשים מטרות רבות. יש בנו אמונה פנימית, שאם נשיג מטרות מסויימות הרי שנהיה מאושרים ולכן אושר נחשב מטרת על. תחושות האושר ועצמותיו משתנות מאדם לאדם באופן יחסי והנן סובייקטיביות. הפרשנות אותה נותנים אנשים לאושר העצמי שלהם נובעת מערכים שונים, מטרות שונות, הצלחות או כישלונות ומתובנות וחוויות חיוביות או שליליות אותן צברו במהלך חייהם.

כאשר אנחנו מרגישים מאושרים התחושה הנפשית הכללית שלנו היא חיובית, או בשפת העם - "הכל טוב". מימוש כישרון עצמי גם הוא תורם לאושר ומכאן כאשר אנשים מגשימים את חלומותיהם סביר שיהיו מאושרים יותר. כמו-כן, במידה והיה קיים חלום להקים עסק, ובפועל החלום מומש והעסק משגשג, הרי שמידת האושר תגבר. כאשר העסק מצליח ויש ביטחון כלכלי, האושר נובע כתוצאה מההצלחה, המימוש העצמי, המעמד והיכולת לפרנס.

באופן כללי בחיינו וגם בהקמה וניהול של עסק, נמצא כי ציפיות נמוכות מדי או לחלופין ציפיות גבוהות מדי הן מתכון להעדר אושר. במידה וציפיותינו או שאיפותינו אינן ריאליות, ואין בנו את היכולת להשלים עם המגבלות והמציאות, הרי שמידת האושר תיפגע. באותו האופן, אם השאיפות והציפיות נמוכות מהפוטנציאל הריאלי, יש כאן אבדן מימוש עצמי, אבדן הצלחה וכתוצאה מכך גם אבדן אושר. קביעת מטרות המשיגות לנו אושר, צריכה להיות בסופו של דבר, מציאת האיזון בין ציפיות ושאיפות גבוהות מדי, לבין היבטי המציאות כפי שהיא משתקפת בחיינו. בתהליך אימוני יש לברר את הדרך לעזור למתאמן למצוא את האיזון הנכון לו באופן אינדיווידואלי ואופטימלי. מציאת איזון בריא בין חיי המשפחה, העבודה והחיים החברתיים, כמו-גם מימוש שאיפות, תורמת לתחושה רבה יותר של אושר. על כל אדם למצוא הגדרה מותאמת לו לגבי התחומים החשובים לו ביותר וסדרי העדיפויות הנכונים לו, אבל יחד עם זאת לזרום לקבל אפשרויות של שינוי. האושר מותנה בנכונות נפשית והעיקרון המרכזי שלו מושתת על היכולת לדעת להעריך את מה שיש לנו. מיפוי המשאבים האסטרטגיים ותחומי התוצאה האישיים של כל מתאמן הם כלים שיכולים לעזור במציאת האיזון המירבי לאושר בחיים.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

אצל לא מעט מהמתאמנים מתגלה הערך "חופש" כאחד הערכים המרכזיים. מהו החופש עליו אנו מדברים? חופש הוא סוג של מושג מופשט המתאר אפשרויות פעולה בלתי מוגבלות וללא אילוצים. החופש מתייחס להרבה תחומים בחיינו כגון: התחום האישי הפרטי, הפילוסופי, החברתי, הפסיכולוגי, הרוחני, הדתי, הפוליטי, המדיני ועוד. מושג החופש כערך רוחני יכול להיות במובן של עצמאות, חירות, חופש מחשבה, חופש הביטוי, חופש בחירה, חופשה ועוד.

חופש בא לידי ביטוי אישי כאשר כל אחד יכול להחליט לעצמו ולקבל החלטות באופן חופשי ויש לו זכות ואפשרות בחירה חופשית. חופש מאפשר לפעול בהתאם לאינטואיציה ולעשות את מה שמרגיש נכון.

ישנו החופש החברתי המהווה ערך בסיסי יסודי בחברות רבות. במדינות רבות ישנם סוגים של חופש אנושי המעוגנים בתשתית החוקתית ומהווים חלק מזכויות אזרח בסיסיות. קיימת תפיסה שמידת החופש הפרטי של אזרחים במדינה או בחברה יהיה מותאם לנאורות, לליברליות ולמידת המפותחות של אותה המדינה או החברה.

החופש האנושי מבוסס על שני היבטים עיקריים, פנימי וחיצוני. פנימי – אנו יכולים להיות בעלי רצון חופשי ולפעול על פי השכל, העקרונות והמצפון שלנו. חיצוני – אנו לא בבעלות או בשליטה של גורמים אחרים. כאשר יש לנו את החופש לעשות כרצונינו, אנו מביעים ומבטאים זאת באמצעות פעולות המעידות על תחושת החופש והרווחה.

החופש הוא זכות יסוד המוקנית לכלל האזרחים בעיקר במדינות מערביות. אך לחופש ישנן גם מגבלות, כאשר קיימת התנגשות עם ערכים ואידאלים אחרים. התנגשות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בשמירה שלא לפגוע באנשים אחרים, או במוסדות חברתיים, אך בעיקר בנורמות או סייגים חברתיים, כאשר החברה עצמה שמה אותם למטרות סדר וארגון תקינים.

נטען כי החופש והאחריות דומים במהותם. כאשר אנו נוטלים חירות לעצמנו, אנו גם מקבלים על עצמנו אחריות. ישנם אנשים החוששים מלקיחת אחריות או מתן דין וחשבון, ומסיבה זו לא יקבלו החלטות שיגבירו את החופש שלהם.

רצון חופשי או בחירה חופשית באים להראות שהמעשים וההחלטות שלנו הם כתוצאה מרצון עצמאי ואינם קבועים מראש או מוכתבים בידי נסיבות החיים או הגורל. מכך נגזר שיש לנו חופש בחירה לגבי המעשים והפעולות שלנו ויש בידינו אפשרות לשלוט בדרכי חיינו.

נטען כי הבחירה החופשית האישית יכולה להיות יחסית ולא מוחלטת. הבחירה החופשית כוללת בתוכה סתירות, הנובעות מתחושות אינטואיטיביות שונות ואף ממערכות אמונות שונות. באופן אינטואיטיבי, קיימת המחשבה שאנחנו יכולים לבחור אם לפעול בדרך מסוימת או לא. אולם, לכל מאורע קיימים תנאים וסיבות הגורמים לו, ולכן אנו מושפעים גם מהסביבה. שתי תחושות אלו סותרות זו את זו, מכיוון שהתחושה הראשונה יוצאת מנקודת הנחה של חופש בחירה והשנייה יוצאת מנקודת הנחה של סיבתיות.

מכאן אנו מגיעים לנושא חופש קבלת ההחלטות. זהו תחום מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית, בתורת המשחקים, במנהל עסקים ובתחומים נוספים, העוסק באופן שבו אנשים שונים שוקלים ומתייחסים לחלופות שונות וכיצד הם מקבלים החלטות. לעיתים ההחלטות פשוטות, ולפעמים מדובר בהחלטות הרות גורל. ניתן לחלק את נושא קבלת החלטות לשלושה סוגים: 1. קיימות החלטות פשוטות שאין להן השפעה מהותית על חייו של מקבל ההחלטה. 2. ישנן החלטות בעלות השפעה גורלית על החיים, שבהן יש לבחור מתוך מספר מצומצם של חלופות. 3. קיימות החלטות גורליות ומשנות חיים שבהן יש מספר רב של חלופות לבחירה. כל אלו תקפים כמובן לגבי כל מתאמן.

בכל תחום של בחירה וקבלת החלטות ישנו גם ענין חופש המצפון. יש לנו זכות לדבוק בערכי מוסר התואמים את מצפונינו. לערכים אלו יכולה להיות זיקה גם לאמונה דתית או אידאולוגית. על פי חופש המצפון לכל אחד מאיתנו הזכות להכיר בטוב או ברע ולפעול בהתאם לערכים אלו, כמובן בכפוף לחוקים החברתיים הקיימים התקפים.

למתאמן יש חופש מחשבה וביטוי ומכאן גם נלמד על הערכים שלו. עבור כל מתאמן החופש מסמל ומגלם משהו אחר ובמסגרת האימון, יחד עם גילוי הערך, יש לברר מהו החופש האישי של כל אחד. על כל מתאמן להבהיר הגדרה מותאמת לו אישית המסבירה מהו חופש עבורו. המשאבים האסטרטגיים יכולים לתרום לתחושה זו, והחופש מושתת גם על היכולת של המתאמן לדעת להעריך את מה שיש לו. צריך לבחון מהם הכלים שיכולים לעזור במציאת תחושת החופש הפרטי והאם החופש הוא דרך חיים אצל המתאמן. אם חופש משמעותו לצאת לחופשה בארץ או בחו"ל, הרי שיש לבחור באפשרות הזו במידת היכולת על מנת לקיים ולשמר את אותה תחושה. למתאמנים המתקשים בכתיבת טקסט החזון, אפשר להשתמש בהסבר הבא: "לו היה לך את כל החופש שבעולם, איך היית רוצה אז שיראו חייך לפרטי פרטים ומה היית עושה אז"... טרמינולוגיה זו, תמחיש ותחדד את התבונה של המתאמן על חייו וכיצד היה רוצה שיראו בעתיד ומה היה רוצה להשיג.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

רווחה הוא מצב שבו יש לאנשים מספיק כסף, הם בעלי רכוש ונכסים, הם בריאים ומאושרים או לפחות חלק מאלה. כאשר אנשים נמצאים במצב זה, הם יכולים להקדיש ולנצל את זמנם גם לפעילויות פנאי.

פְּנַאי, או זמן חופשי, מוגדרים כפרק זמן בו לאנשים אין מחויבויות כלשהן, או שאינם מחויבים לבצע פעולות בדרכים מסוימת בלבד, והם יכולים לבחור מה הם רוצים לעשות ברגע נתון.

על פי התפיסה, הפנאי הוא זמן שאינו מוקדש לעיסוק בטיפול עצמי הכרחי או שגרתי או בביצוע פעילויות שגרתיות הנדרשות לחיי היום יום ולקיום.‏ איך אפשר ליצור זמן פנוי? זמן פנוי הוא חלק מזמנם של אנשים שבו הם חופשיים לפעול כרצונם ועל פי נטיות לבם. כלומר למעשה כל הזמן של אנשים נחשב כזמן חופשי ופנוי חוץ מאותם החלקים בזמן בהם אנשים עוסקים בפעילויות מתוך סוגים שונים של מחויבויות.

כאשר מבצעים פעילות מסוימת היא תחשב כפעילות פנאי רק כאשר מבצעים אותה מתוך רצון ולא מתוך כורח. פעילות ספציפית זהה יכולה להחשב כפנאי אך ורק באם היא נעשית מתוך רצון או בחירה חופשית. במידה ואותה פעילות בדיוק בוצעה מתוך כורח או חוסר ברירה הרי שתחשב כמחויבות. לכן נמצא כי הקריטריון להבדל ולהבחנה בין פעילות פנאי לפעילות שאינה נחשבת פעילות פנאי היא המוטיבציה של האנשים שגרמה לפעילות הזו, ללא כל תלות בתוכן העשייה. לדוגמא: אם ילד הולך לשחק כדורסל מיוזמתו הרי שזו פעילות על חשבון זמנו הפנוי. אך אם הוא מצוי בנבחרת בית הספר ויש אימון כדורסל אליו הוא מחוייב להגיע, הרי שמדובר במחויבות. דוגמא נוספת: אם סטודנט לאמנות מצייר ציור בזמנו החופשי ונהנה מזה, הרי שזו תחשב כפעילות פנאי במסגרת תחביב אישי. אבל, אם הסטודנט קיבל שיעורי בית לצייר ציור וחלה עליו חובת הגשה, הרי שמדבר במחויבות ואין כאן כל קשר למשהו שנעשה במסגרת שעות הפנאי.

פעילות פנאי נחשבת קודם כל כפעילות מהנה אשר כדאי לעשותה ועומדת בזכות עצמה וההנאה הנוצרת ממנה. אולם על מנת שפעילות מסוימת תהייה מהנה, נמצא כי עליה לעמוד במספר תנאים: 1. יש צורך בהתאמה בין יכולות, מיומנויות ואתגרים כדי לא ליצור שעמום וחזרה. אתגר קל מידי אינו יעיל אך אתגר קשה מדי יכול ליצור תסכול. 2. גם לפעילויות מהנות צריכות להיות מטרות ברורות. זאת, על מנת להקנות משמעות, אחרת הפעילות יכולה להיות חסרת ערך או חשיבות. 3. ריכוז ומיקוד עוזרים ליצור הנאה מפעילויות.

אם מתייחסים לנושא הפנאי והעבודה, הרי שקיימת תפיסה שהפנאי מנוגד לעבודה. פנאי מתקשר בדרך כלל להנאה שאינה מייצרת תפוקה כלשהי. העבודה נחשבת כפעילות יצרנית אבל לא הכי נעימה‏. התפיסה הזו בעצם מאפיינת מצב שבו חיי היום יום אינם מהנים, ולכן ההנאה יכולה להתקיים אך ורק בשעות הפנאי. נמצא כי אנשים מרגישים טוב כאשר זמנם החופשי ושעות הפנאי שלהם אינם מתקבעים אך ורק לעיסוקים ותחביבים ברמה האישית, אלא משתלבים גם במסגרות חברתיות, בחיי המשפחה והקהילה ובעולם העבודה.

נמצא כי תחביבים מהווים חלק ניכר מצריכת הזמן החופשי. קיים מגוון רחב ביותר של תחביבים שונים נפוצים או מיוחדים כגון: נגינה, ציור, בישול, קריאה, כתיבה, ציור, פיסול ורישום, אמנויות לחימה, ספורט, דיג, סריגה, אספנות, ריקוד, טיולים ועוד.

ישנן פעילויות מרכזיות שאנשים חייבים לעשות כגון עיסוק בצרכים בסיסיים כמו אכילה, רחצה, שינה ותחזוקה שוטפת על פי צורך. הפנאי מוגבל על ידי מסגרות שונות כגון מקומות עבודה, מוסדות לימוד, צבא, ולעיתים נישואין ומשפחה.

בחברה המודרנית נחשבת היווצרותו של זמן פנוי כתופעה חדשה יחסית שהחלה בעולם המערבי המודרני במאה העשרים. החיים בחברה הטכנולוגית והמודרנית מאפשרים לאנשים זמן חופשי ופנוי יותר מבעבר, כתוצאה מגורמים שונים כגון ההתפתחות המדעית והטכנולוגית, פרישה לפנסיה בכל מיני גילאים ותוחלת חיים גבוהה יותר. יחד עם זאת, ההיצע של אפשרויות הבילוי, התחביבים והנוחות של טיסות מעבר לים הוא גדול בהרבה מבעבר.

תרבות הפנאי מגדירה את הנורמות המקובלות במסגרת הפנאי. היא התפתחה גם כתוצאה מהפחתת שעות העבודה הממוצעות בעולם המודרני, שינויים גלובליים בדפוסי העבודה, העלייה בייצור ובתפוקות העבודה והתפתחותה של תעשיית הבידור והבילויים. תרבות הפנאי מגדירה את הנורמות המקובלות במסגרת הפנאי. תרבות הפנאי תרמה רבות להתפתחות האנושית. הפנאי נחשב כמסגרת הנכונה בה אנשים יכולים ללמוד, לפתח את עצמם וליצור אפשרויות. בשעות הפנאי אנשים מגדירים לעצמם מחדש מסגרת של מנוחה, הנאה, בילויים וחיי תרבות וקשר עם משפחה וחברים. זמן חופשי מספק תמיכה מאוזנת להתפתחות אישית‏ ולמודעות עצמית.

כמות הזמן החופשי גדלה וצורך זה הוביל בשנים האחרונות לפיתוחה ולחיזוקה של גישת החינוך לפנאי. חינוך זה כיום הנו תהליך המתחיל בילדות וכולל מגוון פעילויות המיועדות לילדים, המטמיעות פיתוח עמדות חיובית כלפי הפנאי. הפנאי כזמן חופשי תורם לאיכות החיים שלנו בצורה משמעותית.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

בתחילת המאה העשרים ואחת, אחת מהבעיות העיקריות המלווה אותנו מזה זמן ובפרט בדור זה, היא בעיית השמנת היתר, הנובעת בעיקרה מעידן השפע בו אנו חיים. מוסכם שהשמנת יתר הנה מסוכנת לבריאות, גורמת למחלות שונות ומקצרת חיים.

החל מסוף המאה העשרים מאופיין העולם המתועש בשפע של מזון עתיר אנרגיה, זמין, נגיש וזול, ובהתפתחויות טכנולוגיות המאפשרות השגת יעדים שונים במאמץ גופני מינימלי. אנו חיים בתקופת שפע, והשמנה הנה מחלתה של חברת השפע. בעיית ההשמנה תופסת מקום מרכזי יותר ויותר בחיי היום-יום. מצד אחד, אנשים נעשים שמנים יותר, ומגמת זו נמשכת בארצות המפותחות. מצד שני, עולה רמת המודעות של האנשים למשקלם, הן מהבחינה האסתטית והן מהבחינה הבריאותית. ברור כיום, ממחקרים רבים שנעשו בנושא, שהשמנת יתר קשורה בתופעות לוואי בריאותיות חמורות כמו מחלות לב, מחלות כלי-דם, סוכרת ואפילו סרטן, הגורמות לעלייה משמעותית באחוז התמותה בקרב אנשים שמנים.

ההשמנה אף מתבטאת בעלות חברתית. ההשערה היא שעלות מחלת ההשמנה בישראל, כולל הטיפול בה ובמחלות הנלוות, מהווה סכומי עתק מתקציב המדינה לבריאות. בעולם כולו מתייחסים לתופעת השמנת היתר כאל "מגיפה".

קיימת עלייה מתמדת בהיקף הילדים הסובלים ממשקל יתר ומהשמנה בעולם כולו, ומדובר בבעיה כלל-עולמית. ההערכה היא שישנה עלייה של 1% עד 2% בשנה בהשמנה בכלל האוכלוסייה. התברר כי נושא השמנת היתר הוא נושא חברתי ושישנם היבטים סוציו-כלכליים ברורים מאוד בגילאים צעירים וגם בגילאים מתקדמים יותר, המלמדים על כך שזו בעיה חברתית. מהבחינה החברתית, ההשמנה הפכה למגיפה בעיקר בקרב בני המעמד הנמוך, ובקרב ילדים ובני נוער.

אחד הנושאים הבולטים בנושא השמנת היתר, הוא העובדה שלא הוקדשה שימת לב מספקת לאוכל שניתן לילדים, לבריאות ולמזון בכללו. כך החלה מגיפת ההשמנה להיווצר, ורק כעת נעשית החשיבה.

ההשמנה איננה נחלתה של האוכלוסייה המבוגרת בלבד. השמנה בילדים הפכה למגיפה כלל עולמית ההולכת ומתפשטת במדינות מפותחות ומתפתחות, מהווה איום על בריאות ואיכות החיים ואף גורמת למעמסה כלכלית. קצב העלייה הגבוה בשיעורי ההשמנה ב – 20 השנים האחרונות בארה"ב מחזק את ההשערה כי גורמים סביבתיים תורמים להשמנה. ככל שילדים צפו בטלוויזיה או מחשב יותר שעות, כך הם נמצאו בסיכון להשמנה פי 3.1 בהשוואה לילדים אשר צפו בה פחות שעות ליום. ילדים אשר עסקו בפעילות גופנית בין 0 ל 4.5 שעות לשבוע היו בסיכון גבוה יותר להשמנה פי 2.8 בהשוואה לילדים אשר היו פעילים מעל 5 שעות לשבוע. ילדים שמנים נמצאו בעלי אורח חיים יושבני (מיעוט בפעילות גופנית וריבוי שעות ישיבה) בהשוואה לילדים בעלי משקל תקין. המשתנים אשר נמצאו כגורמי סיכון להשמנת ילדים הם סגנון אכילה, מקדם ההשמנה של האם, מוצא מזרחי ועבודת האם מעבר למשרה מלאה. ¹

בחישוב מדד ההשמנה אצל ילדים מקובל להביא בחשבון את הגיל, מכיוון שילדים נתונים בתהליך של גדילה. בארץ קיימים שירותי הילדים וטיפות החלב. במסגרות האלה יש הזדמנות לראות את כל הילדים בישראל בנקודות זמן שונות, ולבצע פעולות ראשוניות של איתור, סינון וזיהוי חריגות בכל מה שנוגע למשקל.

השמנה בגיל ההתבגרות היא גורם המנבא תחלואה יותר מאשר השמנה בגיל המבוגר. ילדים שמנים יישארו מבוגרים שמנים בסבירות גבוהה. כ- 10%-20% מהפעוטות השמנים יהיו ילדים שמנים, כ- 40% מהם יהפכו למתבגרים שמנים. כ- 75%-80% מהנערים השמנים יהיו מבוגרים שמנים. ילד להורה אחד שמן הוא בעל 40% סיכון להיות שמן. ילד לשני הורים שמנים הוא בעל סיכון של 80% להיות שמן. לעומת זאת הסיכון להשמנת ילד ששני הוריו רזים, הוא 14% בלבד.

במחקר אשר בחן את הסיכוי של ילדים שמנים, עם אחד או שני הורים שמנים להפוך לשמנים בגיל המבוגר, נמצא כי ילדים שמנים בגיל 3 עם הורים במשקל תקין נמצאים בסיכון נמוך לפתח השמנה בבגרות. לעומת זאת, בקרב מתבגרים, השמנה בפני עצמה מהווה מדד ניבוי חשוב וטוב להשמנה בבגרות מבלי להתחשב במשקל ההורים.

אחרי גיל 6 ההסתברות להשמנת מבוגרים עולה ב- 50% אצל ילדים שמנים לעומת 10% אצל ילדים במשקל תקין. לילדים מתחת לגיל 10 עם הורה אחד שמן, יש סיכוי להיות מבוגר שמן, ביחס של פי 2 או יותר. דרגת ההשמנה במשפחה ודרגת עודף המשקל בהתבגרות הם שני המדדים החשובים לנבא את משקל הגוף בבגרות. ²

שיעור הילדים בעולם המערבי הסועדים את ארוחותיהם ברשתות למזון מהיר הוא רב ורק הולך וגדל. המדובר במזון עתיר בפחמימות, בחלבונים מן החי, בשומנים מן החי ובמשקאות מתוקים ומוגזים (המכילים "קלוריות ריקות"). אחרי הילדים בעולם המערבי נמצאים ילדים במדינות המזרח הרחוק. בתאילנד, לדוגמה, רשתות המזון המהיר כבר תופסות תאוצה מדאיגה. גם ילדי סין מרבים לאכול ברשתות לממכר המבורגרים ופיצות הפזורות ברחבי רבות מערי סין. ³

מגיפת ההשמנה היא אחת הדילמות המאתגרות את רופאי הילדים כיום ובעלת משמעות רפואית וכלכלית לכל הקהילה בראייה לעתיד. היום, השמנת יתר היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בילדים ושעור ההשמנה עולה בקצב מואץ. אחד או יותר ילדים מתוך 4 ילדים הנבדקים על ידי רופא הילדים, הינו שמן או נחשב לבעל סיכון גבוה להשמנת יתר.  למרות זאת, המחלה מאובחנת מעט מדי ומטופלת פחות מדי. המחלה מאובחנת בכ 50% מהילדים השמנים הנבדקים על ידי רופאי ילדים. ⁴

לטיפול בהשמנת ילדים נודעת חשיבות רבה ועדיף להתחיל בו בגיל צעיר ככל שאפשר. הטיפול בהשמנת יתר בילדים (כמו גם במבוגרים) אינו מתמקד רק בדיאטה. להיפך, רצוי להימנע מיצירת חסכים שרק יגבירו את הנזק לטווח הארוך והעתידי. כמו-כן, יש לזכור כי תהליך גדילת הילד חשוב לא פחות ממשקלו ואין לפגוע בו בשום אופן. יש לזכור שכשמדובר בילדים המטרה אינה דווקא ירידה במשקל. לעתים, אם עודף משקלו של הילד אינו גדול, אפשר להביאו לידי השינוי הרצוי באמצעות צמיחה לגובה בלבד ובשמירה על המשקל הקיים. רצוי שהטיפול יתמקד בשינוי תזונתי, שינוי התנהגותי-חשיבתי, שינוי רגשי, הגברת הפעילות הגופנית ומעבר לכך גיוס ההורים והמשפחה לעזרה ותמיכה בתהליך. מדובר במעין תהליך של הקניית כלים ו"חינוך מחדש" לאכילה בריאה ונכונה.

במסגרת השינוי התזונתי מקבלים ההורים והילדים הגדרות חדשות למושג "אוכל". כלומר, לומדים לנתק את המזון מההקשרים הרגשיים והחברתיים. הילד לומד לזהות תחושות פיזיולוגיות ולקשר אותן עם אכילה בריאה. המצב כיום חמור כל-כך עד כי הרבה ילדים בדורנו אינם מכירים את התחושה הפיזיולוגית של הרעב ומבלבלים אותה עם תחושות רגשיות, הגורמות להם לאכול יותר. התהליך עצמו מעודד את תחושת בניית העצמי של הילד ותחושת האחריות שלו כלפי עצמו וגופו. ילדים רבים בעלי משקל עודף נוטים לבחור בעיסוקים שאינם משלבים פעילות גופנית, כגון צפייה בטלוויזיה. חשיבות הפעילות הגופנית קשורה בהעלאת כמות האנרגיה שמוציא הילד בפעילות גופנית, יחסית לזו הנכנסת בצורת מזון. לפעילות הגופנית יש השפעה מצטברת המסייעת לרדת במשקל. מבחינה פיזיולוגית, היחס בין אחוזי השומן לשרירים משתנה, נבנים יותר שרירים ויש פחות שומן בגוף, כך שהילד שורף יותר קלוריות בזמן מנוחה. מבחינת ההתערבות הטיפולית, מחקרים רבים הוכיחו שטיפול קבוצתי הינו הטיפול היעיל יותר בהשמנת יתר אצל ילדים, מכיוון שהקבוצה מספקת תמיכה חברתית ופתרון בעיות. ⁵

בתקופת הילדות חשוב לאכול נכון כדי לספק לגוף את  החומרים שהוא זקוק להם לגדילה. השינויים הגופניים וקצב הגדילה המהיר דורשים תזונה מותאמת. בתקופה זו, זקוק הגוף לכמות גבוהה של אנרגיה וחלבונים ושל מינרלים וויטמינים מסוימים. כדי לקבל אנרגיה ומרכיבי תזונה החיוניים לגדילה ולהתפתחות תקינה, חשוב לספק לגוף במשך היום את המזון המתאים. הרגלי אכילה בריאים פירושם אכילת מגוון מזונות מתאימים. כמות הקלוריות הדרושה משתנה לפי גודל הגוף, רמת הפעילות וקצב הגדילה. ילדים העוסקים בפעילות גופנית נמרצת עשויים להזדקק לתוספת קלורית. בנוסף, חשוב לאכול מדי יום מאכלים מזינים מכל אחת מקבוצות המזון. שלושת המינרלים אשר דרוש שיהיו ברמה מספקת בתפריט הילדים הם ברזל, סידן ואבץ. מסתבר כי רבים מהילדים מרגישים צורך לאכול חטיפים בשעות אחר הצהריים. ממתקים וחטיפים יכולים לתרום את כמות האנרגיה הנדרשת, אך לא את החלבון, הוויטמינים והמינרלים הדרושים בתקופה קריטית זו של  גדילה, ורובם מכילים כמויות גדולות של שומנים או סוכרים פשוטים. כמו-כן, היום, יותר מתמיד חשובה לילדים ההופעה החיצונית והם רוצים להיראות במיטבם. מאחר שהם נוטים להיות מושפעים מצווי-האופנה, מפרסומות ומדמויות של מפורסמים כמו שחקנים ודוגמניות, רובם שואפים להיות רזים. אך כדי להשיג את "האידיאל" של הגוף הרזה, חלקם יפנו לדיאטות קיצוניות. רצוי לזכור שדיאטה בלתי מבוקרת בגיל הילדות עלולה לגרום לחסכי תזונה שיש להם השלכות משמעותיות על הבריאות לטווח הקצר והארוך. גם הלחץ להשיג משקל גוף נמוך עלול לגרום להתנהגויות קיצוניות שעשויות להתבטא בהפרעות  אכילה משני קצות הספקטרום, כשאחד מהם הוא ההשמנה. הצלחת הטיפול יש בה כדי למנוע מחלות רבות בהמשך החיים ולהקטין את הסיכוי של אותו הילד להיות מבוגר שמן בעתיד.   

מטרת הטיפול בהשמנת יתר בילדים היא לשנות את אורח החיים המשפחתי, להגביר את הפעילות הגופנית של הילדים ולשלב את ההורים בקידום תהליך השינוי. חלק חשוב בטיפול הוא ללמד את ההורים לקבל עליהם את האחריות לתהליך השינוי ולהקנות להם מיומנויות להתמודדות עם הבעיה. בישראל נפתחו כמה מרכזים לטיפול בילדים עם עודף משקל, המציעים תכנית ייחודית רב-מערכתית. התכנית משלבת טיפול צוות רב-מקצועי שכולל רופאת ילדים, דיאטנית ילדים, עובדת סוציאלית, מדריכת כושר גופני ופיזיותרפיסטית ויועצת לפעילות גופנית. התכנית כוללת אבחון רפואי, ייעוצים פרטניים, טיפול קבוצתי להורים ולילדים ופעילות גופנית לילדים פעמיים בשבוע. התכנית נמשכת שישה חודשים, ובסיומה המשתתפים מצטרפים למסגרת המשך כדי לשמור על השינוי. תוצאות הטיפול הן שיפור רמת הכושר הגופני, שיפור בתוצאות בדיקות הדם, הפחתת שיעור עודף המשקל של הילדים ושינוי אורח החיים המשפחתי. ⁶

את הרגלי החיים שהילד רואה בבית בכל תחומי החיים, הוא מחקה ומאמץ. קיימת גם השפעה חיצונית של הסביבה, אך להשפעה הביתית משקל עצום בערכים שאדם מטמיע בתוכו. הורים חייבים להבין שיש לילדים חושים בריאים מאוד מתי, כמה ואיך לאכול, ובלבד שהאוכל שיוגש להם יהיה מורכב ממזונות בריאים.

חינוך לבריאות במסגרות החינוכיות, היא מטלת חובה שיש לקיימה במקביל ובתיאום של המסגרות החינוכיות עם ההורים בבית. חינוך זה חייב להיעשות כבר מגיל הגן. תכניות לימודים אלה חייבות להיות בנויות בצורה המותאמת לגיל הילדים. יש להכינן בשיתוף הממסד הבריאותי (רופאים, מרפאים, תזונאים, מורים לחינוך גופני, פסיכולוגים קליניים ועוד). חייב להיות תיאום מלא בין ההורים לבין המחנכים בגן או בבית הספר ורצוי כי הממסד יקים אתרים העוסקים בהקניית חינוך לאורח חיים בריא, ערכים בתזונה נכונה ונבונה ופעילות גופנית. הכוונת הילדים לערוצי אורח חיים בריא אפשרית, אך רק אם שלושת הגופים הבאים: הורים, מערכת החינוך ומערכת הבריאות, יירתמו לחינוך לבריאות, אכילה נכונה ונבונה והקניית ערכים של אורח חיים בריא.

 ההערכה היא שבאלף השלישי, כמחצית מהילדים ומבני הנוער יסבלו מהשמנת יתר, אלא אם כן יפעלו ההורים ומערכות החינוך והבריאות לתיקון המצב. החברה והתקשורת אינן חדלות מלהעביר מסרים לילדים ולבני הנוער שעליהם להיות רזים. פרסומות בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה מציעות בדרך כלל מוצרי מזון עתירי קלוריות. ⁷

על מנת שהשינוי יהיה משמעותי, ראוי לטפל בכך באספקטים ובכיוונים שונים. בעולם קיימים פרוייקטים בתחום שרצים לאורך שנים, והתהליך נעשה לאורך זמן. על החברה להפנים כי ההשמנה היא מחלה ולכן להירתם למניעתה. כדי להצליח בפרויקט מסוג זה יש צורך ביצירת תהליך מובנה שיתחיל מהיום, וטיפול בבעיה תוך שילוב נרחב של תחומים וגופים. יש ליצור מודעות ציבורית רחבה, ושיתוף פעולה מצד התקשורת, התעשייה ומשרדי הממשלה וכן ליצור תמיכה חקיקתית הולמת. כל זאת תוך מעורבות משולבת של כלל הגופים והארגונים.

בתהליך אימון אישי להרזיה ולאכילה נכונה יש לבחון את הדרך לעזור לילדים ולמבוגרים למצוא את האיזון הבריא הנכון להם באופן אופטימלי. מציאת איזון מבחינת אכילה, פעילות גופנית, מודעות ואורח חיים נכון. יש למפות את המשאבים של כל משפחה על מנת לבדוק מהם הכלים ובאיזו מידה ניתן לעשות את השינוי. מלחמתם של הדורות הבאים בנושא השמנת היתר מתחילה כעת, בהווה, בדור הנוכחי. במידה ואנו רוצים לראות בדורות הבאים אנשים רזים ובריאים יותר עלינו ליצור את התשתית לכך כיום. החזון הוא ליצור מצב שבשנת 2020 ולאחר מכן, השמנת היתר תהיה תופעה שולית, שאינה גוררת בעקבותיה מסה קריטית של מחלות ותמותה. בראייה לעתיד היינו רוצים ליצור מצב בו יוקטן או כמעט יעלם במידת האפשר מצב זה של השמנת היתר. בריאותו של הציבור כיום ובריאותם של הדורות הבאים מושפעת באופן ישיר מתנאי הסביבה בה אנו חיים ובה יחיו הדורות הבאים. איכותה של הסביבה על מרכיביה השונים והאופן בו נדאג לשמרה עבורנו ועבור ילדינו יקבעו את איכות החיים והבריאות בדורות העתידים.

בהזדמנות זו אני ממליצה לכם לקרוא את הספרים הבאים:

• Shlomo, Shoham, 2010, Future Intelligence, (Health pp139-163)
  
  המחקר עסק בנושא מגפת השמנת היתר, בסיבות להשמנה וסוגיה, השמנת יתר בילדים והטיפול בה ובפעילות ומטרות נציבות הדורות הבאים בנושא.
   
• ד"ר ג'ואל פורמן, לאכול כדי לחיות, 2006, הוצאת פוקוס
  
  הספר מתייחס להשפעת התזונה המערבית המודרנית על גופינו, אכילת יתר ודיאטות, ומניעת מחלות.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

---

מבחינה גיאוגרפית המינוח בית משמעותו נקודה מסוימת על פני האדמה, מקום ממנו יוצאים ואליו חוזרים. כל אדם מפרש בית ומעניק לו משמעות בצורה אחרת. הביטוי "להרגיש בבית" או "אין כמו בבית", הוא הרמה הגבוהה ביותר של אינטימיות ומוכרות. בבית מתקיימים מנהגים והרגלים, מסורות ולוחות זמנים לפעילויות מכל סוג שהוא.

לא ברור עדיין עד כמה המונח "בית" מתייחס רק לדירה או לבית מגורים וכמה מזה כולל גם את השכונה בה גרים או אפילו את סביבת המגורים הקהילתית. בעולם ישנו מגוון נרחב של ווריאציות למונח "בית". נאמר כי תפיסת המושג "בית", או "מקום מגורים" משתנה מאדם לאדם. ייתכן וכאשר אדם עוזב את בית משפחתו באופן פיזי ופסיכולוגי, מאבד הבית ממשמעותו. לכן, המושג בית משתנה בין אנשים שונים, ויכול להיות: ארץ, עיר או יישוב מגורים, בית של חבר, חדר, בית הילדות, בית אידיאלי כלשהו, בית עתידי כלשהו, בית המשפחה, בית הנישואין, בית ההורים, בית שכור עם שותף או שותפים, בית שכור עם חבר\ה, מעונות באוניברסיטה או דיור זמני.

אך ישנם דברים, בכל זאת, שמאפיינים את הבית, או נותנים תחושת שייכות, או תחושה של משהו מוכר, קרוב, אינטימי ומזוהה. בית אינו מסמל בהכרח מקום יחיד לכל אדם, אלא יכול להיות מספר מקומות בו-זמנית, דבר המלמד על השונות והמורכבות שבמושג ובתפיסת הבית. ממרכז המיקוד של האדם, הבית והעולם האינטימי, האדם מעז להשתלב בעולם הרחב.

הבית מתאפיין כמכלול דינאמי ייחודי של משמעויות ותכונות אישיות, חברתיות ופיזיות. אפיון זה מספק את ההסבר לקיומו של טווח נרחב של סוגי בתים שונים ומדוע סוג בית מסוים עבור אדם אחד לא יהווה בית עבור אדם אחר. ישנם שלושה מאפיינים הקשורים בבית: המאפיינים האישיים – קשורים לתחושות ומאורעות שהאדם חווה בביתו; המאפיינים החברתיים – קשורים למערכות היחסים בין בני-הבית והאורחים; המאפיינים הפיזיים – קשורים למבנה הבית, לאביזרי התקשורת, למכשור הביתי, לסגנון ולמרחב הביתי.

בית הוא משהו כה מוכר, עד כי דייריו מתייחסים אליו כאל דבר מובן מאליו. אך למרות היות הבית תמונת נוף יומיומית – יש לו משמעות. ניתן לראותו כתוצאה של מערך של פעילויות שגרתיות הנותנות משמעות לחיי היום-יום, וכן ניתן לבחון זאת תוך התבוננות במצבים שונים במרחב ובזמן. הבית הוא יחידה המהווה חלוקה בסיסית של מרחב גיאוגרפי והוא מהווה דוגמא אחת בהיקף מסוים, למונח הגיאוגרפי החשוב: מקום. למקום ולבית יש מימד היסטורי. המיקום של בית ביחס לבתים אחרים הוא מרכיב חשוב בתפיסת הבית כמקום. המיקום חשוב גם מבחינת נגישות למוקדים סביבתיים. לדוגמא, קרבה לחוף ים, חורשות או נוף טבע כלשהו, מהווים את הסביבה הפיזית. קרבה למרכז העיר, ונגישות למקומות עבודה, חינוך, תרבות ואמצעי תחבורה, מהווים את הסביבה האנושית.

הבית הוא מטריצה של יחסי חברה ויש לו משמעות סימבולית ואידיאולוגית רחבה. הוא מזוהה עם המשפחה ומשקף את ההיסטוריה שלה ואת שאיפותיה לעתיד. במונחים אישיים הבית מבטא את הזהות העצמית, משקף את הקשר לעבר והתוכניות לעתיד. הוא מציע חופש, שליטה ושייכות. בנוסף, מספק הבית מקום לאינטימיות, ומהווה פינה בעולם עבור האדם. הבית הוא המגן הבסיסי של הסביבה הפנימית של האדם, והוא מקום של יציבות בו האדם יכול לחדש אנרגיות. הוא מהווה מקום של קבע ליציבות מתמשכת, מרכז פיזי לצאת ממנו ולחזור אליו וכן מקום חיוני לפעילות תרבותית והתבטאות תרבותית הוא מוצג בדרך כלל כמקום מגן ומסביר פנים.

הכרות עם הבית ואירועים חשובים שאנשים חווים בו, הופכים להיות חלק אינטגרלי מההיסטוריה של האדם ומתחושת הזהות העצמית וההמשכיות שלו. מקומות ועל אחת כמה וכמה הבית, משמשים כסימון זהותו החברתית של אדם. הבית הוא תוצר של הסטטוס החברתי וההשפעה של בעליו. כמו כן, הבית הוא מקום, בו המרחב הביתי, הריחות, הרהיטים והחפצים מוכרים, שכיחים וידועים לאדם החי בתוכו. הבית אינו מורכב אך ורק ממרחב, שטח וריהוט, אלא גם מאווירה ותחושות ואפילו רעיונות, ולכך תורמים לא מעט החפצים והפריטים הקטנים. אנשים מייחדים משמעות לחפצים. לכן, אחת המטרות החשובות מבחינה פסיכולוגית לאדם בביתו היא, שהחפצים השונים שמעצבים את הבית ושלהם האדם זקוק והנם בעלי ערך בעבורו שמורים ונמצאים באותו הבית. הפיכת מקום המגורים לבית תלויה במידת מילוי הצרכים והדרישות והתנאים המשתנים. הבית מספק מענה לצרכים בסיסיים למקום הגנה ומחסה, אך גם ביטחון, נוחות, ובריאות.

עיצוב חלל-הבית, חלוקת החלל וארגונו, הרחבתו וניצולו המירבי, היו מאז ומתמיד נושאים להתעניינות כללית של בני האדם. האופן שבו עונה הבית על צורכי המתגוררים בו משתקף בתכנונו ובארגונו. הבית משקף כיצד האדם רואה את עצמו בפנימיותו האינטימית, או באיזה אופן רואים אותו קרובים המוזמנים לבית. הבית מראה כיצד אדם בוחר להציג את עצמו לאחרים, וניתן לראותו כהצהרה על בעליו כלפי כל אדם אחר. במילים אחרות, הצורה בה אנשים בוחרים, מתכננים, מרהטים, ומעצבים את בתיהם מייצגת ומציגה אותם כלפי חוץ. מכך ניתן להסיק שיש באופן עיצוב הבית הצהרה על השתייכות לקבוצה חברתית-תרבותית מסוימת, שלה תפיסות דומות ומשותפות. בחיפוש אחר חשיבות הבית בעולם המודרני ברור כי הבית הוא גם רכוש. מקום המגורים של אנשים מציע מפה של מקומם בחברה והמרחב הביתי מהווה ביטוי להגדרה עצמית וייצוג האדם שחי בו. צורך נוסף בבית בא לידי ביטוי בכך שהבית הוא המיקום בו מתבצעת שגרת הפעולות היומיומיות. משפחה מבצעת מספר פעילויות בדירה. פעילויות יומיומיות בחללים משותפים כחדר מגורים ופינת אוכל יכולות להיות שיחה, התכנסות, קבלת אורחים, משחקים, פנאי, שמיעת מוזיקה וצפייה בטלוויזיה. לעומתן, פעילויות בחדרים פרטיים הן בדרך כלל שינה ומנוחה ולעיתים לימודים. הבית, המזוהה עם המשפחה, מספק את הצורך של האדם להיות שייך באופן קבוע לחברה מוכרת וקבועה. לכן, בתהליך אימון אישי, נוכל לבחון את מידת חשיבות הבית למתאמן, עד כמה המשפחתיות והצורך בשייכות מהווים חלק מהותי מערכיו ומקיומו.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

מהי מנהיגות? מנהיגות היא היכולת של אדם או קבוצה להשפיע על אנשים, להובילם למטרה משותפת ולהניעם לביצוע משימות, לעיתים מעבר לציפיותיהם הראשוניות וברמת מחויבות גבוהה, זאת ללא שימוש באמצעי כפייה. קשה להגדיר מנהיגות במדויק ועניין המנהיגות ופיתוחה העסיק במהלך דורות פילוסופים ומדענים רבים, אשר ניסו להבינה ולהסבירה בדרכים שונות. אם עד לפני כמאה שנה הופיע הדיון בנושא המנהיגות במשנתם של פילוסופים, היסטוריונים וסוציולוגים, הרי שמתחילתה של המאה העשרים הפך נושא זה גם לתחום מרכזי בפסיכולוגיה החברתית והארגונית. המנהיגות נרכשת, נבנית ומתגבשת. מסתבר כי אם אדם מצליח לעורר באנשים מוטיבציה לבצע או לקיים מעשים, משימות או אמונות שהוא מאמין בהם, תוך אמונה בו ובערכיו ונתינת תחושה שצרכיהם שלהם הגיעו לידי מימוש, הריהו נחשב כמנהיג.

בעבר היה נהוג לייחס את יכולת המנהיגות להשראה או למה שמכונה "כריזמה". אולם היום מקובל לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתחו, ואף להתאימו לסיטואציה מסוימת. המנהיג הכריזמטי ניחן ברצינות, יכולת להשתנות, בעל אנרגיה יוצאת דופן, ביטחון עצמי גבוה, מידה גבוהה של מחויבות, מוטיבציה, רף ביצועים גבוה, יצירתי, מגדיר מטרות ומשימות במונחים אידיאולוגים, מחדיר ביטחון במונהגים ויש לו ציפיות גבוהות מהם. האנשים מגיבים במוטיבציה מוגברת, אמון מוחלט במנהיג, איכות ביצוע גבוהה, שביעות רצון ואפקטיביות גבוהה.

אנשים מתייחסים אל מנהיג ככריזמטי אם הוא מצליח לעורר בהם תחושות של הגשמה עצמית או מימוש עצמי. תהליך הייחוס או איך האנשים רואים את המנהיג, נוצר כתוצאה מהתפיסות הבאות:

1. תפיסת טיבו של חזון המנהיג.
2. תפיסת המנהיג כפורץ דרך לא שיגרתי ולא נורמטיבי המפתח גם שיטות עבודה בהתאם למצב.
3. תפיסת המנהיג כאדם אסרטיבי ודעתן אך לא שחצן. הוא חייב להיתפס כמקצוען מסור ונאמן.
4. על המנהיג להיתפס כמומחה בתחום הרלוונטי אותו הוא רוצה להוביל.
5. על המנהיג להיתפס כנוטל סיכונים אישיים ומקריב מעצמו למען מטרות הקבוצה.

הגדרת המנהיגות מבוססת על קיומן של יכולות אנושיות מסוימות אצל המנהיג:

1. היכולת להציג חזון – המנהיג יכול להגדיר באופן ברור ומוחשי את המטרה המשותפת.
2. אומץ – המנהיג יכול לקבל מגוון החלטות קשות המכילות גורם של סיכון.
3. האצלת סמכויות – המנהיג מסוגל להעביר אחריות לאנשים אחרים מבלי להפחית מאחריותו לתוצאות.
4. היכולת לאזן בין השכל לרגש - שיקולים שכלתניים לעומת שיקולים רגשיים של המנהיג בעת קבלת החלטות.
5. הובלת שינויים - היכולת של המנהיג להתמודד עם מצבים הכרוכים בשינוי על אף המורכבות והקושי.
6. היכולת להבין אנשים – המנהיג אמור להבין את אופן פעולתם וחשיבתם של אנשים במצבים מורכבים ומאתגרים תוך התחשבות בצרכיהם.
7. יכולת ארגונית – על המנהיג להיות מסוגל לשנות את המבנה הארגוני בצורה מהירה תוך בנית היערכות זריזה.
8. יכולת המנהיג לגרום לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית וליצור שאיפות שמעולם לא היו להם.
9. יכולת להניע אנשים לפעול למען הגשמת מטרה, שבהעדר מנהיג כנראה שלא היתה מושגת.

בעידן בו אנו חיים אין די בסמכות פורמלית של מנהיג. מנהיגות פורמלית נובעת ממעמדו של האדם במדרג הארגוני, ואילו מנהיגות לא פורמלית נובעת מהאמון שאנשים נותנים באדם, ומנכונותם ללכת אחריו. המצב הרצוי ביותר הוא, שהמנהיג הפורמלי יהיה גם מנהיג לא פורמלי, אך מצב זה לא קיים תמיד.

מנהיג יוצר באנשים תחושה של אמון בו ובערכיו. הוא מונע על ידי אינטרס ציבורי ולא רק על ידי אינטרס אישי ומהווה דוגמא אישית הנותנת תוקף מוסרי לדרישותיו. הצלחת המנהיג יכולה להיות תלויה במידה רבה בהתאמת סגנון המנהיגות שלו לנסיבות בהן עליו להנהיג. ישנם מנהיגים אישיים ומנהיגים חברתיים: מניעיו של המנהיג האישי משרתים את האינטרס האישי שלו. המנהיג האישי מעורר אצל האנשים אותם הוא מנהיג רגשות של צייתנות ואף יוצר תלות כלפיו. ישנו גם המנהיג החברתי, שעוזר לקבוצה בתחומים שאינם קשורים ישירות למשימה. לדוגמא, הוא עוזר להפיג מתחים, מתווך במידה וישנם עימותים בין חברי הקבוצה ועוד. המנהיג החברתי בדרך כלל יהיה האדם האהוב ביותר בקבוצה. המנהיג החברתי מונע גם על ידי האינטרס הציבורי. הוא אינו מתעלם מרגשות ומזכויות; הוא מתייחס לאנשים אותם הוא מנהיג בצורה שוויונית, מפתח ומעצים אותם. המנהיג החברתי משפיע מבחינה חברתית ומשלב את ערכיו כעקרונות מנחים לתפיסה העצמית של האנשים אותם הוא מנהיג.

סגנון המנהיגות משפיע על ביצועי הקבוצה. ישנה השוואה בין שלושה סגנונות מנהיגות:

1. מנהיג מתירני: נותן לקבוצה להתקדם בעצמה, תוך מתן עזרה נדרשת.
2. מנהיג סמכותי: קובע את המדיניות, המטרות והדרך להשגתן. הוא נותן הוראות ומחלק תפקידים, בלא הסבר מעבר לנדרש, ובלא שיתוף בתוצאה הרחבה. קיימת אפשרות לפתח בו תלות מכיוון שהוא היחידי היודע כיצד נדרש להמשיך לאחר כל שלב. הוא אינו משתתף בעבודה, אלא אם כן צריך להדגים ביצוע פעולה מסוימת ונותן ביקורת ושבחים אישיים.
3. מנהיג דמוקרטי: נוטה לערב את האנשים בבניית המדיניות ובחלוקת האחריות. מאפשר לחברי הקבוצה להשתתף בהחלטות על קביעת המטרות וחלוקת התפקידים. הוא מעודד שיתוף פעולה ונותן ביקורת ושבחים על פעולות ולא על אנשים.

ההשפעה של סגנונות המנהיגות תלויה באופי חברי הקבוצה ובאופי המשימה. ישנו מנהיג שמתמקד באנשים לעומת מנהיג שמתמקד במשימה. מנהיג ממוקד משימה מתאים יותר למצבים קיצוניים: כשכל התנאים טובים, אין צורך להתמקד באנשים; כשהתנאים אינם טובים, רק התמקדות במשימה יכולה להציל את הקבוצה מהתפרקות. בעידן של תמורות ושינויים רבים בכל תחומי החיים, עולה נושא המנהיגות ביתר שאת. ההתנהלות העתידית מציבה אתגרים מגוונים ותובעת כישורים חדשים ממנהיגים, גם בראיה לדורות הבאים. בעבר נחשבה דמות המנהיג כאדם מיושב בדעתו, למוד ניסיון חיים ובמקרים רבים בעל עבר צבאי עשיר. בהווה, נתפס המנהיג האידיאלי כאדם צעיר בגילו ובמראהו ובעל רוח צעירה במהותו. אך מאז ומתמיד נבחר המנהיג כאדם שהולכים אחריו, והאנשים ההולכים אחריו בדרך כלל עושים זאת מבחירה חופשית. המנהיגים נתפסים כמוליכים לקראת העתיד. הדרך או החזון של המנהיג, מאפשרים להולכים אחריו להאמין ולבטוח שהתוצאה תהיה שווה יותר מכל סיכון שנלקח בדרך. נושא המנהיגות משמעותי היום הן ברמה הלאומית והן ברמת הקהילה.

ניתן לומר שיש צורך במיומנויות של מנהיגות למנהל בארגון. תהליכים של אימון עסקי (Business Coaching) וייעוץ במסגרת של פיתוח מנהלים יתמקדו בעזרה בפיתוח החזון עסקי, הגדרת הערכים בארגון ויצירת מוטיבציה ותקשורת בין העובדים שיובילו לפוטנציאל תפקודי גבוה יותר.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

מודל הטווח המלא של המנהיגות:

1. מנהיגות שב ואל תעשה: המנהיג אדיש ונמנע, זוהי התנהגות של המנהיג והאנשים שתחתיו כשהם אדישים ומעניינים אותם השגת היעדים האישיים שלהם.
2. מנהיגות מתקנת פסיבית: המנהיג מגדיר כללים ומאותו רגע לא מתערב כל עוד אין תקלות.
3. מנהיגות מתקנת אקטיבית: המנהיגים מגדירים תקנות וכללים אבל הם כן מתערבים בבקרה ובפיקוח. אנשיו נמנעים מיוזמות חדשות אבל משקיעים מאמץ במניעת תקלות כי יש עליהם פיקוח.
4. תגמול בונה: המנהיג מדגיש יחסי חליפין, והנהלים כוללים פירוט של תגמולים חיוביים ושליליים. אנשיו נוהגים לפי שיקול מרכזי זה, כלומר ככל שהתגמולים חיוביים יותר הם מתנהגים במסירות רבה יותר ולהיפך.
5. התייחסות אינדיבידואלית: המנהיג נותן הזדמנות תומכת באופן אישי. כלומר, מנהיג כזה מעודד תקשורת בינאישית זמינה ומתייחס לכל אדם כבעל כישורים וצרכים ייחודיים.
6. אתגר אינטלקטואלי: מנהיגות כזו מאופיינת בעיקר בהצבת סימני שאלה. היא מעודדת ביקורת ובחינת פעולות מזוויות שונות כאשר הדגש הוא תמיד על פתרון הבעיה, כי עם שיפור יכולת החשיבה והצמיחה האישית של המנהיגים, האנשים מגיבים בפיתוח חוש הביקורת וניתוח.
7. הנעה השראתית: מנהיג מלהיב ומעודד השקעה בהווה כבסיס לעתיד טוב יותר. הוא יוצר התלהבות, דמיון, סוחף את הקהל ומעורר הזדהות. האנשים מתלהבים מאוד ומעורבים רגשית ומקריבים את עצמם על מנת לעמוד בציפיות של המנהיג.
8. השפעה כמודל לחיקוי והזדהות: המנהיג מציב את עצמו כמופת מוסרי והתנהגותי הגורם לאנשיו להזדהות איתו ולשאוף להתנהג כמוהו. מנהיג כזה מפגין עוצמה, ביטחון, עקביות ודבקות במשימה. הוא לוקח סיכונים ומקריב את עצמו אם יש צורך. אנשיו מצדם רוכשים אימון מלא למנהיג, מאמצים את ערכיו ומחקים את התנהגותו.

ישנם מנהיגים טרנספורמטיביים. למנהיג הטרנספורמטיבי יכולת לעצב ציפיות של אנשים וליצור אצלם ציפיות חדשות שלא היו להם בתחילת הקשר איתו. למנהיגים מסוג זה יכולת לגרום לאנשים להתאמץ ולפעול הרבה מעבר למצופה, לעיתים עד כדי סיכון חייהם. המנהיג הטרנספורמטיבי עוסק באופן פעיל בגרוי מחשבתי של מחשבות ודמיון מונהגיו, אמונותיהם וערכיהם, על ידי לימודם להרהר ולהתמודד עם תכנים מופשטים. בדרך זו הוא מגדיל את יכולתם ומודעותם לפתרון בעיות. בנוסף לכך, המנהיג הטרנספורמטיבי מטפל באנשיו בצורה אישית המזינה את רגשותיהם וצרכיהם האישיים ומפתחת את הגשמתם העצמית. המנהיג הטרנספורמטיבי יועץ לאנשיו ותומך בהתפתחותם המקצועית. מאפיין נוסף של מנהיגות טרנספורמטיבית הוא יכולת המנהיג לעורר התלהבות, מעורבות רגשית ומחויבות של הכפופים לו.

בתהליכי אימון אישי ואימון עסקי וייעוץ למנהלים מוצבת מטרה להבהיר למנהל שרצוי שהמסרים שהוא בוחר להעביר יתייחסו למטרה שברצונו להשיג, ולא רק לצורך שלו להיות צודק. הפעולה שהמנהל עושה צריכה להתייחס לתוצאה שהוא רוצה להשיג.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.

אי-ודאות יכולה להשפיע על מנהיגים. במצב של אי-ודאות, אנשים מחפשים את המנהיג ומייחסים לו כוח ויכולות לפיתרון הבעיה. כלומר, אי-ודאות גורמת להם להעצים את כוחו של המנהיג. בתנאים של אי-ודאות הם יתייחסו יותר מתמיד אל המנהיגים כאל מקור בלעדי לקבלת החלטות והנהגה.

בזמן משבר נדרש מנהיג סמכותי ומשימתי שממוקד בפתרונות מעשיים ויעילים לבעיות. רגשות של אי-ודאות או חוסר אונים מעוררים את הצורך להציב מטרות ותוכניות ברורות, על מנת להפיג את החרדה שהתעוררה. נמצא שבזמן משבר של אי-ודאות יש חשיבות לשילוב מנהיגות מעצבת ומתגמלת, זאת למטרת השגת יעדים משימתיים ומורליים כאחד. מנהיגות מעצבת שבה מתחוללת תמורה ערכית חיובית בקרב המונהגים, כך שהמנהיג מגביר את המוטיבציה, המורל והביצועים של הקבוצה אותה הוא מנהיג, ומנהיגות מתגמלת שבה המנהיג מבהיר לאנשיו את אחריותם, את ציפיותיו מהם, את המשימה שיש לבצע ואת התגמולים שהם יקבלו, וכתוצאה מכך הם מבינים את תפקידם. מחקרים הראו שמנהיגים שהם פתוחים, משתפים ויצירתיים ובעלי אוריינטציה חיובית ליחסי האנוש, מביאים את הארגון למקום יעיל יותר מאשר מנהיגות נוקשה.

כאשר העם במשבר יש צורך מובהק במנהיג. אם הדרך לא מובנת או לא ברורה קיימת ציפייה מהמנהיגים להוביל ולהצביע על הדרך. מה נדרש ממנהיג קהילתי בעת משבר? אופן התמודדות המנהיג עם אירוע קשה או משבר, מעיד במידה לא מועטה על יכולת הנהגתו וכושר מנהיגותו. התמודדות זו נמדדת באמצעות פרמטרים שונים, בין השאר על ידי בדיקת יכולתו ליצור קשר עם הציבור בזמן האירוע ולאחריו ובכך לייצר תחושת ביטחון ואמינות. הקשר של מנהיג עם הציבור בעתות משבר, מחזק או שובר היבט חשוב באתוס שאמור לאחד חברה הנמצאת במשבר. לפיכך, בחינת הקשר בין המנהיג לקהילה ודרכי פעולתו למען שמירת קשר זה, הינה מהותית לבדיקת תפקודו של המנהיג. הקשר הגלוי בא לידי ביטוי גם בשיח ציבורי בין המנהיג לקהילתו. על כישורי המנהיג לכלול יכולת להכיל את מצוקות הקהילה, אורח חיים המשלב עשייה חברתית בהווה והכרות עם העבר, פוטנציאל לגייס קשרים אישיים, כישורים לתועלת הכלל ומודעות למשמעות תפקידו.

מנהיג השואף לחולל שינוי, צריך להיות מודע לפעולותיו, הנושאות בחוּבן התפכחות, אובדן תמימות קיימת שלעיתים אין עוד אפשרות להחזיר את המצב למה שהיה בעבר ומחיר העלול להיות כואב. אתגרים אלה מורכבים פי כמה במרחבי ישובים קהילתיים קטנים, בהם מתווספת לשאיפה לשינוי גם שאיפה לשמירה על שלמות הקהילה. חוסנה של הקהילה נמדד ביכולתה לאפשר דרכים חדשות, לתת מגוון אפשרויות ביטוי לחבריה ומענה לצרכים שונים. על המנהיג להיות מודע ואחראי ולדבוק בערכיו, אך להבין גם את חששם של המתנגדים לשינוי. הציפיות מתפקוד המנהיג בשעת משבר הנן לעיתים כה גבוהות, עד כי במידה ונכשל בתפקידו או במתן מענה על הציפיות, הנטייה היא "לשחררו" מתפקידו ולהרים מנהיג אחר תחתיו.

בתהליכי אימון אישי ואימון עסקי מתמקדים בתחומי ההקשבה והמיקוד. מנהיגות באה לידי ביטוי ביכולת ההקשבה של המנהיג לצרכיו האישים ולאלו של עובדיו. יכולת המיקוד של המנהיג והתמקדות בעיקר ובמתוכנן מבלי לסטות לנושאים החשובים פחות, יסייעו לו לפעול בצורה אפקטיבית להשיג תוצאות רצויות עבורו, עבור הארגון ועבור עובדיו.

על ד"ר קרן קולן
חוקרת, מרצה, מאמנת אישית ועסקית.